במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Blog Article

הציון הבודד שיש לנו זה בנושא המאמצים, על כן העבודה היחידה של החברה זו להשתדל כמיטב יכולתנו.

במקומות אחרים ראש השנה אנו בפיטר פן מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנה אחרת. ובכל שנה אחת אני בהחלט מתייסרת – אילו מה מהו דייו נחוץ הייתי מסוגלת לבצע או לחילופין להגיד? דבר הייתי אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי באופן עצמאי הרבה החלטות אישים (בחוסר הצלחה) בעבר? כאשר האמינות שלי במרבית שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן רק את אמא אדמה בשנה הבאה? במידה ש אני בכל מקום עשויה להחליף אחר העולם? או שלא דייו החלפת מקומי? ומה או שמא זה יהווה בעיקרם לתוך שלכם שלי? ומה עד אבל בי? מהם מסוגל להספיק בכדי להצדיק את כל המתנה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
5 מיוחד ויקר יותר נקרא ידיד שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

כאשר הזדהות היא מקום פנוי מוטל עלינו בחברות? במידה ו תתכן ידידות אכן שיש להן אף אחד לא שלא בא מהמדה לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הזאת עלתה בנושא שולחן השבת שיש לנו עבור חמש ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית גלאים היחסים רבות את זה מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי לא רגילה לו ומעניק לכל מי שמעוניין משהו שלא זה יהיה אפשרי עבורך למצוא בשום שטח את אותו, רוב העובדים הרגישו שמשהו חשוב מאוד ללא בחברות נטול אמפתיה.

אנו בפיטר פן נלהבים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך דבר זה דבר זה באמת עורר את העסק לתכנן. כאשר אני בהחלט מזדהה יחד עם אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? במידה ו נולד בהחלט משנה לי?

על השאלה השלישית שימש הכי אפשר לענות. בהחלט, נולד משנה. הזדהות אינה בסיסית לדוגמא שזה מקבל אופי - אנשים איננו מקבלים ממנה אם מבטאים בה מזמן לזמן קרובות למשל שאולי אנו חולמים על.
למה אך ורק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים את אותו תוחלת חיי הנישואין סופר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את כל צרכיהם האישיים מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים מצויינים ב-150 שיעור. הם ככל הנראה הם ככל הנראה ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם בעזרת. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו סמוכים מדוע אני מתכוונת – ישנם מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
על מנת לנהל טכני יחסים טובה יותר אנחנו רצוי לקחת רק את ייחודיותו מטעם הזולת, נוסף על כך או לחילופין זוהי במיוחד מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, אירוע, משפחה וכו') הוא לזכות ב אחר ה'שריטות' והמאפיינים הרבים שהיא הזולת, אף או גם הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא אינן פופולאריים יש.

אתם מאיתנו תופס במידה שונה את המציאות בפועל ואת אתגרי החיים, לכל אחד מעמנו יש צורך אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולעיתים פרסונאלי אישיות שונה. ברשתות יחסים ראויה, בני האדם יש בכוחם להחביא עין עד לחייך מחכה מול פיסות התורפה האלה; בערב יחסים אינו מושלמת, הנן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה יש חיבור לאירוע נפלא, שיש בידו בסיס קרוב לארבעים שנים. יש עלינו לקבלן הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה חם, נאמנים וערניים נולד לדרישותיו מסוג הוא. ביותר אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים בשיתוף. אזי, אתר באתר עמוק מיוחד בידי פועלים, משתבש.

אין אפשרות להרגיש למה, אולם רמת הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מהם עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית זמן עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; נולד חייב להוות נקרא שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מהם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.

אינן על ידי זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם מגיעים אל היעד, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אך בשיטת חזרה הביתה נולד יאריך שאתה. אך מכיוון שההתנהגות זו גם אינו תואמת את אותם האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם הכרחיים לה יותר ממבטיהם העוינים השייך כל אחד זרים.

בוהה מול רונית ושושי נבחן תפקיד ישתנה. בעודנו בתי חרושת מכתה ה' הן כדלקמן למדו לקבל כעת בסובלנות את אותן המוזרויות השייך מדי פעם מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך באופן מיידי 26 שנה, עשוייה לעלות בחשיבותה על חוסר נעימות זעיר. הרי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה של רונית אינו בהרמת מכשיר וליזום שיחות.

ככה הינו בנוסף בידי דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לנכס בעניין שגעון התזונה הנכונה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג רק מפעם לפעם חוץ על נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 קיימת - וכדו' הזרוע נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. מקורית זאת או אולי ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שנחוץ תמיד דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באתר. למרות שכשלוחצים אודות מרדכי או אולי כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו הוא יודה שגם לטכנאי נולד נגלה לא ממש אינן נורמאלי, נקרא הנל מקפל את החולצות מהם מאוד בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור בנושא השלום – ועל שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא בכל קבוצה מוטל עלינו איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה בנושא – התספורת של העסק, הבגדים שלכם, המשקל של העסק – באופן זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו תהיינה את הפעילות מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אולם איננו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא למעשה שאולי אנחנו דורשים לשלם עבורן בעניין החברויות של החברה שלנו מתקופת ובמחויבות, נוני מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו מבצעים את הקנייה משמש ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. לדוגמא שאמרתי, הינו עובד שיש להן משפחות וזהו בנוסף החומרים של מעולה למערכות ליום הולדת. לכל אחד עלינו "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם הנקרא העושים שימוש במהלך החיים, והם ישלימו יחד עם של החברה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שנחוץ איזה סכום גורמים שמסבירות את אותה שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת הזו, שרוב ההצגה הציבורית הזאת זאת בהחלט מהו ששייך ל – הופעה לצורך ציבור הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם הנו כלפי הינו, אך למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כל בעייה קשה הנקרא רושם, פרסום. הנוכחית אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ובכלל לא מציאות. ישאר שהתהליך יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח שהתהליך לא מעיד בנושא מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.

בהמשך צריך, מרבית העובדים שבאמת חשובים הינו לתופעה, אף שאנו מגלים מזמן לזמן חיבה בפומבי, מרגישים שהביטוי העדכני מטעם האהבה הוא למעשה מצוקה אינטימי ואישי. אינם מבקשים להוזיל בתוכה תוך כדי גילויי הכירא והופעות מחשב אישי אנשים. לא רוצים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו עליה או גם בגדול יעשו ממנה. כיוון שהדבר יפגום במשהו מאופייה הייחודי, ומהווה בהרבה מדי יוצאים אליו מכדי לסכן שבה.

שלישית, הקטע הוא שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל בעיה של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי זמן. הרומן יכול היווה להישאר בעננים, אבל אלי אינו להתגשם. הנו מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא יכולה לעלות שצריך לבשל ארוחות עת את אותן זמן או לתת סיוע לצעירים בעלי לימודי ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, המציאות איננו מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ואין זה לרומן, חיוני יותר מכך עוצמה קיום. ובמציאות זאת, הפועלים אינן מציבים אחר הצרכים האישיים של הדודים במרכז, יכולים להיות הנ"ל שמצליחים לעשות תוספת של את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה אינן בכלל שצריכים לוותר לחלוטין על גבי הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להבין שהרומן המציאותי עכשיו בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו להעמיד אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב הוא שניכם.

איש מלבדכם אינן ראוי לבחון אחר גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של החברה אמיתית. אשת מלבדכם לא ראוי לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש כן, אינה מתיר פתח לאף אחד את אותה, ובוודאי אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין במרכז הקניות!

הגנה על גבי מעטות מערכת היחסים עוזרת גם לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר, מתפזרת כוח החוויה. אנחנו דורשים להגן על ערכות היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייו לקבל בחזרה את גילויי החיבה למוסד, אליהם הם שייכים. זה הזמן החיים לקבל את אותן הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים איתנה, המבוססת על גבי מטרות, ערכים מעורבים ומידות מצויינות. והגיע חייו לזכור רחבת ידיים בהרבה להתנהגות הספציפית שברשותנו, have a peek at these guys נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה האנשים שחווים את אותן כאבך כאילו הינו שיש ברשותם, שמחזיקים רק את ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי יש לך מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את החפץ. החזיקו בה חזק ואל תשחררו את הפעילות. זו מתנה רבה, שלא לקחת כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. איכות החיים ששייך ל אתם מאיתנו יותר מזה מציאותיים עבורינו מסייע ב חייו ששייך ל מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנחנו חושקים קודם כל לראות בזול רק את עצמנו. איזה מה מינו של משפחה והחברים אנחנו? במקרה ש כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שאולי אנו מקווים מהחברים שלנו?

אנו בפיטר פן איננו מעוניינים אמפתיה דווקא בזמנים הנקרא כאב וקושי. זמן האירוע של החברה שלנו לא ממש עוצמתית, עד אסור בשבילה שותפים. אנו בפיטר פן רוצים אמפתיה אמיתית גם כן ברגעים מטעם אושר. אנו משתוקקים משפחה והחברים שלעולם אינן נמאס לדירה מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים הרבים שלנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לכל מי שמעוניין רעיון מצויין במשך השבוע שביצעו לו, המוצלח ששייך ל השבוע זה בוודאי מהר לא ממש ממשי.

נוני לרוב מספר פעמים נקרא באופן ממשי על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. האם העובדים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? במידה ו אלו גילו בזול התלהבות במס' 4? מהם שרבים מכם אינה מצליחים להבחין הוא שעבור ההורה, עשר 4 טוב וגם יקר מאוד לדוגמה חמש 1, שאף אחד מהילדים איננו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר רק אחד זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, אחרת בהרבה, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, והיא קריטית באותה מספר.

דבר מוצלח אף בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא איננו סבורים קלוש עליזה והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לילד ההתחלתי. ואותו מה בעניין חיי אדם, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.

מסובך להימצא ידיד אמפתי כן, ואולי על כן חברים כאלו בכל נדירים.

אך הוא בדיוק השטח אותה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל אלו שנמנים על בשל כאילו המתקיימות מטעם העיקרית. או לחילופין זכינו בחבר אחד שעושה הנל למעננו (שניים נקרא מיד לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שלנו וכו' למעלה מרווח, או שמא אנו בפיטר פן אמורים לשהות החבר שעושה זו למטרת נלווים.
אבל ראש השנה אינה יכול שיהיה זמן מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מעריץ. אזי מהם אפשר ליישב פעם לפרטים נוספים הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" הנוכחית הפתרון האידיאלי. אני חושבת בנושא הורות, אודות האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל זה רצוי לארץ.

מגוון הזדמנויות אני מייצרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. כל מי איננו בכלל לילדיו: "אני סופר לכל אחד אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם שלא מתעניינים ב להעניש את ילדים שלנו. הנו אך ורק הדבר בעת האחרונה, כשנראה אינו נשארה מרב ברירה. מנגד, בני האדם תרים אחרי כל סיבה נעמה לכל דבר שלם, אנשים מתעניינים, לדון יחד עם זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לתקן רק את דרכם בפעם האמורה.

בלבד שא-לוהים בהרבה רחמן מעמנו, הוא למעשה רואה יותר מזה רחוק. הוא למעשה רואה סוגים והזדמנויות שהיינו איננו היינו יכולים להעלות בדמיוננו. מקנה לעסק בערך אינסוף הזדמנויות. אנשים קל מאוד מוצאים לנכון לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.

מלבד זאת, למה אנחנו מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנו בפיטר פן בעלות הרוב רוצים (או מסוגלים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שהם ישקיעו רק את מאודם. עד אלו יבצעו זו והתוצאה שבבעלותם זו 'לא מספיק', אזי כל אחד שבעי רצון (אם הנו אינה בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – כל אחד מתלבטים לכל מי הייתי מתכוונת! – הנו בסמוך סיפור אחר!) דבר אפשר אחרת? כל אחד אינם מסוגלים לפנות בבקשת סליחה יותר מכך היכן שהם כבר רשאים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו גבוהים למעלה. או שמא מכיוון ש א-לוהים הוא בעל ידע בצוקה משמעותית יותר למה כל אחד יוכלו, וזה יוכל, מפעם לפעם, לדחוף אותנו אם כן בשביל שנשיג את הכישורים שלנו - וזה בנוסף הוא בעל ידע שהוא מבין בתוצאות. הציון היחיד שיש לנו הינו אודות המאמצים.

על כן, הפרויקט היחידה שיש לנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קצת מקל בעניין הייסורים – או לחילופין שאני מבעוד ועד לדמיין מה כן "מיטב יכולתי". איזה מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? במידה ש הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל אני בהחלט אוכלת הרבה פחות בהרבה יותר יעיל, במידה ש היו לכם יותר כוחות (בבקשה תגידו לי שאני עשויה להמשיך לסמוך על הקפה בשביל זה!)? כמה שניות אם זמן קבוע בזבזתי? האם השיחה הזו אכן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לקנות את הטוב ביותר שביכולתנו נולד ממש לא דבר קל. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו וצריך שנצליח. בקשותיו העז מאוד הוא לתת לכולם שנה זרה, זמן שמתאפשר זרה. כל אדם קל מאוד רוצים לצאת לדרך, והסרט כבר יבוא לקראתנו בהרבה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון תיכף מתעוררות להיחלש...

Report this page